שמואל בכרך ז"ל
תשי"ח – תשפ"ו
שמואל בכרך ז"ל, היה סמל ודוגמא, לאדם שהקדיש את מיטב שנותיו, בכל מאודו, למשימה החשובה של "חסד של אמת". היה מראשוני מתנדבי ארגון זק"א וראה בכך שליחות אמיתית שנעשתה בדחילו ורחימו, מתוך הבנה של גודל המשימה והעובדה שאין מישהו אחר שיעשה אותה במקומו.
שמואל היה בעל יסורים, התמודד עם מצבי בריאות שונים במהלך חייו ולמרות הכל, לא עזב את משמרתו, המשיך להיות חבר נאמן ומסור בארגון וברגע שיכל לקח על עצמו משימות, יצא לאירועים ונתן מענה בכל עת ובכל שעה. גם בשנותיו האחרונות בהם הזדכך ביסורים, המשיך להגיע להדרכות ולפעילויות של הארגון בהם יכל להשתתף. חבר אני לכל אשר יראוך – אמר.
שמואל ז"ל נולד לאביו הרב אברהם בכרך ז"ל ולאמו מרת חנה ע"ה מפתח תקווה. בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו שתחי', בתו של הרב אהרן גולדמן ז"ל מרחוב בן זכאי בבני ברק.
בבני ברק היה מוכר ר' שמואל כאחד מאנשי החסד בעיר. הוא היה מראשוני המתנדבים בזק"א לפני למעלה משלושים שנה, והיה עוסק בצורכי ציבור באמונה בכל חייו.
עם פטירתו בארגון זק"א הוציאו הודעת אבל: "אבל יחיד עשי לך, בצער רב אנו מודיעים על פטירתו, של אחד ומיוחד מבני החבורה, גומל חסד של אמת בגופו, שהיה מסור בלב ונפש למשימת "חסד של אמת", מראשוני המתנדבים והרוח החיה בארגון, הר"ר שמואל בכרך ז"ל, שנזדכך ביסורים והלך לעולמו היום, יום שבת קודש והוא בן ס"ח שנים בלבד. אנו שולחים את תנחומינו הכנים לבני המשפחה שיבלחט"א. ההנהלה ומתנדבי הארגון מחבקים ומלווים את המשפחה בשעתם הקשה".
במהלך ימי האבל עלו רבים לנחם את בני המשפחה שיבלחט"א וסיפורים רבים על צניעותו ומעשי חסד נעלמים שקיים בימי חייו נתגלו מפי המנחמים. שמואל ז"ל תמיד הלך בצידי דרכים, לא ביקש תמורה או כבוד וראה בימי חלדו פרוזדור לפני הטרקלין. תמיד הודה על מה שיש ושם שמים היה שגור על פיו. היה מאיר פנים לכל אדם, תמיד היה זמין לכל משימה ולא חס על כבודו, היה בזירות קשות ביותר בשנות הפיגועים הקשות וזכור לטוב שהיה מראשוני המגיעים ואחרון העוזבים את הזירה עד שראה שהכל טופל על הצד היותר טוב. הסתלקותו היא מכה קשה, והיכתה בהלם את מתנדבי ארגון זק"א שביכו את לכתו. לעד יזכר שמואל בלב המתנדבים.
