הר”ר שמעון רפאל אנסבכר
תשי”ב – תשפ”ד
שקט ועניו בחייו וביסוריו
אחד מן החבורה שמת ידאגו כל החבורה. בצער עמוק קיבלנו את הידיעה המעציבה על פטירתו של חבר לארגון, איש יקר ואהוב, ידיד אמת, הר”ר שמעון ז”ל, שבשנים האחרונות כבר יותר נעדר מפעילות בשורות הארגון, מפאת מצבו הבריאותי איתו התמודד בגבורת נפש וסבל את יסוריו בדומיה, אך רוחו היתה עימנו עד יומו האחרון, וראינו בו כחבר ושותף לעשייה, והסתלקותו כאבה מאד מאד לכולנו.
שמעון ז”ל היה איש אמת, ישר דרך ועדין נפש, שבמשך שנים פעל בחסד של אמת במסגרת הארגון. תמיד פנה במאור פנים ונפש חפיצה מה ניתן לסייע ולעזור, היה מתייצב כחייל בקריאות שהיו באזור עבודתו. גם כשהיה קשה עליו יציאה לאירועים בשטח, הגיע עדיין לאירועים של זק”א והדרכות, כי ראה עצמו אחד מבני החבורה, ואף הוענקה לו תעודת הוקרה לפני מס’ שנים.
שמעון היה מבוגרי היחידה, אך תמיד ראה עצמו שווה בין שווים, היה לנו לסמל ודוגמא של איש צנוע ועניו הרואה מול עיניו רק את המשימה החשובה של נתינה ועזרה לזולת והיא נר לרגליו וחשובה לו כחלק מסדר יומו. חלפו ימים, הרבה למדנו ממנו ולקחנו עימנו כצידה לדרך מאותם ימים שהיה פעיל, בשקט ובנינוחות שאפיינו את אישיותו המיוחדת. איש שיחה, פרקטי ומבין ענין, ישר דרך, מסור ונאמן מאין כמוהו, חי את הארגון כחלק ממנו והיה אכפתי ושותף אמיתי לדרך.
גדולה האבידה ואין לה תמורה. שמעון ז”ל יזכר תמיד כאחד מראשוני המתנדבים בארגון זק”א ומאישי החסד של הדור הקודם שמה שהיה מול עיניו הוא אך ורק איך להיטיב לשני ולמלא את המשימה על הצד הטוב ביתר. יהי זכרו ברוך.
