המתנדב ר’ רחמים טולמסוב ז”ל
תשל”א – תשפ”ד
צנוע, נעים הליכות, שקט ועניו, אינו עושה ענין מעצמו בכלום, עובד ה’ באמונה, המחפש לאסוף זכויות ומצוות בחייו, שאותם חש כפרוזדור לפני הטרקלין, כי במשך שנים סבל ייסורים של ממש, בהיותו נושא את חוליו בשקט ובקבלת דין שמים באהבה. זוהי דמותו של חברנו לארגון של “חסד של אמת” רחמים ז”ל.
לא היה איש שהיה בו טינה כלפי רחמים ז”ל, אהוב לשמים ונוח לבריות היה, נאמן למשימתו, היה בא ומסייע מהלב, לכל מקרה של פטירה ל”ע אליה נשלח במסגרת התנדבותו. זכורני מקרה מיוחד, בהוסטל שבשד’ בן צבי בתל אביב. דווח על מקרה מוות ורחמים ז”ל הוזנק למקום. בהגיעו מצא כי מדובר בהוסטל והאחות במקום דיווחה לו כי למנוחה שהייתה קשישה מעל גיל 90 בן ברוסיה וזה הורה להם להעביר את גופתה לשריפה רח”ל. רחמים ז”ל הזדעזע וביודעו את השפה ביקש לשוחח עם הבן מחו”ל והצליח לשכנעו שהוא ידאג לכל סידורי ההלוויה, כי אסור לשרוף אשה יהודייה. בסופו של דבר התקיימה הלוויה יהודית ואף הבן הגיע ארצה לומר קדיש. לא היה שמח כמו רחמים ז”ל באותה עת, שחש סיפוק רב על הזכות שנפלה בחלקו.
אנו חבריו הזוכרים את רחמים ז”ל במלוא כוחו, טרם החל לסבול סבל רב שנמשך שנים, כואבים את לכתו של איש אמת, עושה חסד של אמת, חבר נאמן, שתמיד קרן אור פניו גם בשעותיו הקשות ביותר, אחז ידיו באמונה ועימה הלך בשם טוב בעודו צעיר לימים, שלא זכה להשיא את כל צאצאיו, השאיר חלל גדול, בטח יהיה מליץ יושר לכל משפחתו ויוצאי חלציו ולחברי ליחידת זק”א תל אביב בה ראה משוש חייו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
