המתנדב משה הלוי ז”ל
תשט”ז – תשפ”ה
איש אשכולות
משה הלוי ז”ל, מתנדב זק”א בכל רמ”ח אבריו, שהקדיש את חייו למען הזולת, שפניו קרנו לכל אדם, איש צנוע וישר דרך, ידיו רב לו למען הפרט והכלל בשקט ובצנעא.
במשך כחצי יובל שנים התנדב משה ז”ל בארגון זק”א ובמסגרת זו פקד כל בית אשר היה בו מת, ניחם וליווה משפחות בשעתן הקשה והפך לסמל ודוגמא של איש עשייה וחסד בעיר הרצליה.
גם במסגרת תפקידיו הציבוריים האחרים, עבודתו בבית הספר וולפסון והיותו שמש בית הכנסת, נודע כאיש של נתינה ואהבה, היה כמו אב לתלמידים ונחלץ לעזור ולסייע לכל אחד כשהיה נדרש. מעולם לא אמר משה ז”ל “לא” לבקשת עזרה וסיוע והתייצב כחייל בראש. תמיד מחויך, מקדים בשלום, ומזכיר לכולם שהוא זמין ומוכן לכל משימה.
משה כיהן בין היתר כסגן מנהל התר”ח (תחנת ריכוז חללים) העירוני בהרצליה, ובמסגרת זו, שהה במחנה “שורה” ימים ולילות במשך חודשים ארוכים וטיפל בחללי הטבח של השביעי באוקטובר האזרחיים. הוא הסתכל לזוועות בעיניים, לא הירפה ועמד על משמרתו, גם אחרי שכבר רוב המתנדבים חזרו לשגרה, הוא נסע יום יום למשימת חסד של אמת, לטפל בחללים ובשקי הממצאים שזרמו מאזורי העוטף ולא נח ולא שקט עד שכולם יגיעו לקבר ישראל.
יומיים לפני פטירתו הפתאומית, יצאה קבוצה של כ-20 מתנדבים נפגעי פוסט טראומה, למסע חוסן בהונגריה שלווה באנשי מקצוע, משה ז”ל היה אמור להימנות עליהם, ועוד בערב קודם התעקש לנסוע, אך השפעת גברה והדבר נמנע ממנו. ידענו שהוא זקוק לשחרור ולמלאות מצברים מחדש, אך לצערנו נגזרה הגזירה אחרת ובשהותנו שם הגיעה הבשורה המרה על פטירתו.
צאו והקשיבו לתושבי העיר שזרמו באלפיהם לאוהלי האבלים שהוקמו למשפחת הלוי, כל אחד וסיפורו עימו, משה הוא לא עוד תושב הרצליה, הוא סמל ודוגמא למופת ודמות לחיקוי. איש מיוחד שגדל, פרח וזיכה את הרבים במעשי חסד ונפל על משמרתו. יהי זכרו ברוך.
